הפרעת קשב במבוגרים

https://www.drshirleyhershko.com/diagnose

הספרים של שירלי

https://www.drshirleyhershko.com/shop

הפודאסט של שירלי

https://www.drshirleyhershko.com/%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%98

Kerstin is a Professor in the Sociology of Architecture at the Space Syntax Laboratory at UCL's Bartlett School of Architecture. Her work bridges sociology and architecture, focusing on how spatial configurations influence social behaviour within buildings. She specialises in Space Syntax, a methodology that analyses spatial networks to understand human movement, co-presence, and encounters with the built environment. 

What I find particularly inspiring about Kerstin is her ability to connect theoretical frameworks with practical applications. Her research sheds light on how the design of spaces—be it offices, hospitals, or schools—can shape social dynamics, human interaction, and organisational structures. 

In our conversation, we explore how space and society constantly influence each other, and what that means for how we plan and design the environments around us.

בשיחה שלנו דיברנו על מסלול חייה – מהצעדים הראשונים בקריית שמונה, דרך ההתמודדות עם אתגרים אישיים ומקצועיים, ועד לבניית אימפריה של תוכן, השראה וחיבורים. שוחחנו על תפקידו של עיצוב בחיינו, על הקשר בין מרחב פיזי לרווחה נפשית, ועל איך יזמות יכולה להיות כלי לשינוי אישי וחברתי.

איריס שיתפה בתובנות מעולמות הבריאות, הפיתוח האישי והעסקי, כפי שהיא עושה גם בבלוג שלהלזוז על החיים

זהו פרק על תשוקה, חזון, נחישות והיכולת לחבר בין אנשים, רעיונות ומרחבים

Dr. Chevez embarked on a long, reflective journey, walking across Australia, stepping away from the routines of daily life. Along the way, through encounters with people, places, and unexpected moments, he explored the foundational questions of our working lives: What is work? What meaning does it hold in our lives? And how do workplaces shape, restrict, or inspire us?

His reflections became the basis of his thought-provoking book, The Pilgrim’s Guide to the Workplace, and sparked an ongoing journey into the nature of transformation, purpose, and space. His insights move fluidly between surprising touchpoints — from Rubik’s Cubes to rocket launches — offering a fresh lens through which we can rethink the past, present, and future of work.

Join me for a fascinating conversation with Gus, as we explore his journey, his big questions, and the ideas helping redefine what work — and the workplace — can become.

https://www.achevez.com/

https://www.achevez.com/the-pilgrim-s-guide-to-the-workplace

https://www.workdesign.com/2024/05/the-full-spectrum-workplace/

https://www.workdesign.com/2024/12/embracing-workplace-velocity/

https://www.hakovetz.com/

https://www.corpoet.com/

Paul's book is making waves in the professional world by uncovering how trendy management fads often amount to little more than empty rhetoric and what truly works in building strong, effective organizations. This episode discusses management myths, organizational strategies, and what makes development initiatives genuinely impactful rather than just buzzword-laden distractions.​

How can we distinguish between genuine innovation and mere gimmicks? How do environmental design and organizational culture intersect? And why do organizations repeatedly fall into the "magnetic nonsense" trap?

https://www.amazon.com/MAGNETIC-NONSENSE-LEADERSHIP-CULTURE-HAPPENING/dp/1068531002

Ryan leads research on the future of work and living spaces, focusing on how our environments influence our behaviour, performance, and overall quality of life. How can office spaces adapt to new work models? What design principles create the most effective hybrid work environments? And how do our homes evolve to meet changing lifestyles?

In this conversation, we’ll explore insights from MillerKnoll’s research, explore emerging trends, and discuss how thoughtful design can create better, more adaptive spaces in the future.

What are the best environments for a rich and fulfilling childhood? Where do children play and learn, and how have these spaces changed over time? Which cities offer the healthiest environments for kids, and where do children spend their time? How did urban kindergartens come to be, and what triggered their development?

We’ll also explore how environmental changes influence human interaction and children’s relationships and how personal safety is connected to their ability to grow into independent and capable adults.

Tim consistently shares insights on these topics through his blog and advises those seeking to create high-quality environments that support meaningful and enriching childhood experiences.

https://rethinkingchildhood.com/

During our conversation, I set out to understand environmental psychology and how this field can help us understand how spaces influence individuals and organizations. Together, we’ll uncover insights that bridge the gap between science and practice in designing spaces that truly work for the people within them.

מייסדת שותפה של ארגון הביומימיקרי הישראלי (ע"ר), המקדם את תחום הביומימיקרי בישראל, ושל חברת נייצ'ר קוד העוסקת בייעוץ לתהליכי חדשנות בהשראת הטבע. מובילה שנים רבות תהליכי חדשנות מהטבע בארגונים, במגוון סקטורים ותעשיות. במסגרת הדוקטורט, פיתחה שיטה לניהול תהליכי חדשנות המבוססים על השפה המבנית של הטבע. מחברת הספר "המצאות הטבע" והספר "הטבע שאני".

קישור לאתר:

www.naturecode.co.il

קישור לספר המצאות הטבע:

https://www.naturecode.co.il/?page_id=1491

קישור לערכת קלפי ההשראה "קולו של הטבע":

https://www.naturecode.co.il/?page_id=2724

רישום לידיעון שבועי ד"ש מהטבע:

https://www.naturecode.co.il/?page_id=1777

ד"ר שני בר און ממן ותהילה שרעבי התחילו במלאכה חשובה  מעין כמוהה מעקב ובחינה של מצב הפליטים אחרי ה7/10.  פיזור האוכלוסיה בישראל השתנה תוך מספר ימים בודדים ואוכלוסיות שלמות הועמסו על גבן של קהילות אחרות ורשויות מטפלות שניסו בכוחן הדל לסייע ככל שיכלו. כמו במלאכת אוריגמי התקפלו גבולותיה של מדינת ישראל פנימה וכמאה אלף איש או שהוברחו מביתם או שבחרו לגלות מרצון ומפחד ממתקפת האויב.

אבל מאז ועד לרגע זה לא נעשה כמעט דבר ברמה הלאומית. לא ננקטה יוזמה לטיפול כולל ותכלול של האירוע. אוכלוסיה מבוגרת לא מטופלת, ילדים ונוער ללא טיפול מתאים ומן הסתם גם הוריהם ללא יחס לעתידם התעסוקתי והמשפחתי.

ואמנם הפרק הזה עשוי להיתפס כאירוע פוליטי אך אני מבקש לטעון לחשיבות של המרחב של הבית. לצורך של אנשים שיהיה מי שידאג להם. שתהיה סביבה תומכת. כי כל אחד לעצמו לא יוכל לעבוד.

זה לא פןדקאסט פוליט למרות שיש לו משמעויות פוליטיות זו שיחה על מה קורה לאנשים שביום אחד מאבדים את הבית שלהם את המקום שלהם ומה נדרש כדי שחייהם התקינים יוכלו לשוב למסלולם. מה נשלל מאדם ללא מקום ללא הקשר?

האיש המדהים שהסכים לקחת אותי למסע בשיחה בת שעה היה תומר שרון איש עם קריירת משחק מפוארת וארוכה מאוד. קריירה מגוונת שנגעה בתחומי עשייה שונים ובזאנרים מגוונים. תומש מאלתר, תומר מזמר, תומש מצחיק, תומש בתאטרון הרפרטוארי , בפרינג' על המסך הקטן על המסך הגדול וגם בסדנאות הרצאות וסטנדאפ. תומש מארח אנשים ומוביל אותם כל פעם בסיפור מסגרת אחרת ובחוויה קצת שונה בעבורו ובעבורם.

בימים אלה פתח תומר שרון את התומשיה מרחב/ חלל להופעות סדנאות והרצאות בביתו ביפו והוא מערבב בין החיים הפרטיים לאומנות האירוח וההופעה. החלל הזה מתאים להופעות קטנות, סדנאות והרצאות- הצגות תאטרון - מופעי יחיד  ומפגשים שונים עם קהל. במקום שהוא בית והוא הרחוב של יפו והוא בעיקר מכניס אורחים. אז כמובן שכל מי שמחפש מקום שכזה מוזמן לפנות ומי שמחפש חווית הופעה קצת אחרת - תתעדכנו אצל תומש זה כבר מתחיל לקרות בימים אלה

Of course, the questions posed during the design process are also critical as they determine how technology will advance the architect's work. The shape of the building, energy savings, optimization of work relationships among people, the use of space as a tool for organizational needs, the evolution of space over time and managerial requirements, energy efficiency and sustainability, the use of lighting and sunlight, as well as exposure to views and connection to the environment—all these questions can be addressed, and design maximized through technological tools.

https://ticamasuku.com/

Tica Masuku is a globally recognized workplace expert.  She uniquely applies her human geography perspective to knowledge work, uncovering how and where people perform best.  
 

כהיסטוריונית של התחום משמשת ד"ר אוהד כמרצה במוסדות העיצוב הנחשבים בעולם, היא כותבת למגזינים ואוצרת עיצוב לגלריות ומוזאונים. ד"ר אוהד מלמדת גם ברשת וניתן להירשם לקורסים שהיא מעבירה על ההיסטוריה של העיצוב גם באופן מקוון. 

https://atzaba.com/

My guest in this episode addressed this challenge by first diagnosing it in various organizations. His company helps organizations understand their points of friction and offers real-time solutions. In our conversation, I wanted to know from him what friction in an organization is, why CEOs are often unaware of it, and how the problem can be solved.

https://getfount.com/

Christophe Martel

https://isce.co.il/

בעבודה שלה, כסמנכלית מש"א, חשוב לה מאוד הגיוון במחשבה ובדעות, והיא מאמינה שמגוון של תרבויות, השקפות ודעות הם המפתחות הקריטיים לצמיחה והצלחה ארגונית.   הניסיון שלה משתרע על פני תחומים שונים בתחום משאבי האנוש, וב-HiBob היא לובשת שני כובעים: היא יוצרת תשתיות משאבי אנוש עבור הצוותים והחברה וגם עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם צוות המוצר לפיתוח מתמשך של פלטפורמת בוב.

נתקלתי ממש במקרה בשמה של תאיר בפרסום להרצאה שהיא נתנה בנושא של השיעמום במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. חשבתי שהקטגוריה של השיעמום היא נושא סופר מעניין לשיחה בפודקאסט בטח בהקשר של חוויות והרצון שלנו בעידן הזה להימנע משיעמום. אני ממש שמח מהמקריות הזו משום שבשיחה עם ד"ר קרזי פרסלר נגענו בעוד נושאים שקשורים בארגונים ובסביבה ארגונית כמו יחסי כוח ומגדר ועל הדרך גם הצלחנו לקשור את השיחה לנושא המקורי והוא השיעמום כחלק אינטגרלי מהתהליך המחקרי. המחשבה שלנו על שיעמום כ"אין" כאי התרחשות מוטעית מיסודה וכמו שהסתבר במחקר של תאיר הקטגוריה של השיעמום והשהייה בו מאפשרת לנו ליצור או להבין תהליכים שלעיתים לא ניתן לראותם ברגע הראשון. דווקא התרגשות והקסם של החוויה לעיתים ממסכים את היכולת הרפלקטיבית שלנו ומאששים את הנחות היסוד שלנו על מה טוב, כיף, ראוי וכדאי ולא תמיד בצדק. לעיתים כדאי לרדת מרכבת ההרים ולשבת בצד ולחשוב.

שמרית אשה מרשימה ביותר עם שני תארים הנדסיים וניסיון רב בתחום ובענף הבניה הכניסה אותי לעולמה ואופן הפעילות בתוך ענף קשוח מלא אגו ומלא קשיים וגם הראתה איך אפשר וצריך להתנהל אחרת בתוך העולם הזה ולבסוף גם להביא קבלות והצלחה

https://alaxon.co.il/thought/%d7%9e%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%a6%d7%93%d7%93%d7%99%d7%99/

https://www.youtube.com/watch?v=MhMCmdxBSZU

לאיה יש ניסיון מארגונים מגוונים גדולים וגדולים וניצלנו אוו כדי להבין טוב יותר מהי חווית עובד ומה ההבדל בינה לבין רווחה, תחום שהיה שכיח מאוד בפעילות של מחלקות מש"א בארגונים, עד לא מזמן. ניסינו להבין מה הופך חווית עובד לחוויה טובה ומה בעצם התפקיד של חווית עובד בארגונים כיום.

בפרק הזה נשוחח דווקא על פרוקיט אחר ששמו מרכזי עתיד פרוקיט שעדנה הייתה שותפה לו וגם אותו נסתה לייבא לארץ. השיחה נסובה סביב הקשר בין מקום וחדשנות והצורך ביצירת מרחבי אפשרות לחשיבה אחרת בתוך היומיום כדי להצליח וליצור תמונות עתיד אחרות. נשוחח על המאפיינים של המרכזים הללו ועל הקשר בין נשמה או מאפשרות של מקום לחדשנות. . שוחחנו גם על הפרויקט של ערי חדשנות ועל האפשרות של ערים להפוך למעין מגרש משחקים המאפשר ניסיונות והתנסות בפרויקטים שיאפשרו איכות חיים טובה יותר לתושבים.

הלבוש שלנו הוא גםהמאפיין שלנו אבל הוא גם שכבת ההגנה שלנו או המחסום שלנו. הלבוש של כולנו ניראה אותו דבר ומשדר את אותו הדר אז איך אפשר בתוך סיטואציה כזו לייצר מציאות אחרת.

השיחה שלי ושל מאיה התחילה בנקודה הזו אבל עברה לדיון רחב יותר על היכולת להתפתח ולהצליח להביא את עצמנו לידי ביטוי כאנשים וכפרטים ומהם השינויים המחשבתיים והחיצוניים שיכולים לסייע לנו כדי לממש את השינוי במציאות,

למאיה יש תכנית קבועה בשם אוברול ברדיו תל אביב שעוסקת בדיוק בנושאים הללו ואתם כמובן מוזמנים ללכת ולהקשיב  ( לא לפני שתסיימו את הפרק הזה )

למרות שהנכסים הבנויים שלנו הם בעבור רובנו ההשקעה הכספית היקרה ביותר שנעשה בחיינו, אומרת בלה, אין צורך ואין הגיון להתקבע אליהם או לתפיסות הרווחות לגביהם. נכסים אמורים לשרת אנשים, בני אדם ויותר מכך את הצרכים המשתנים שלנו ולכן תפקידו של נכס לאפשר לנו לחיות חיים של רווחה כל שמתאפשר. משפחה בתחילת דרכה ללא ילדים לא נדרשת לנכס כמו של משפחה באמצע החיים עם שלושה ילדים וכלב. 

הסביבות הבנויות צריכות לשרת את הצרכים האנושיים והחברתיים ויש לדאוג לתכנון מתאים לשם כך ולניהול נכון של השקעות הנדל"ן שלנו.

מלי פסיכולוגית ארגונית יועצת למשאבי אנוש מרצה ואורחת קבועה במלא פודקאסטים  ( לא כמו הפודקאסט הזה כמובן) התארחה לשיחה של שעה שלתוכה נדחסו המון נושאים וזוויות מבט שכולן עוסקות באופן שבו סביבות העבודה שלנו משפיעות על החשיבה שלנו ועל האופן שבו אנחנו עובדים. איך אפשר לשנות את המחשבות והתפיסות שלנו על ידי שינויים שנבצע ביומיום שלנו

http://www.dynamix.co.il/

הפרק הוא דוגמא מצוינת לאופן שבו אנחנו מעצבים את המבנים שלנו כהשלכה של תפיסות ומחשבות ומאידך לאופן שבו המבנים חוזרים ומעצבים את התפיסות והתודעות שלנו בחזרה

https://urbanologia.tau.ac.il/coming_days/

https://www.kibutz-poalim.co.il/%D7%94%D7%A0%D7%94_%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D

ניראה כי בכל העולם יועצים לדיוק סביבות עבודה מתמודדים עם אתגרים דומים והראשון שבהם הוא אי ההבנה של מנהלים וארגונים לחשיבות הגדולה של סביבות העבודה שלנו. בני אדם מושפעים מסביבתם באופן שכמעט אי אפשר להמעיט בערכו. הקונטקסט של הפעילות שלנו קובע את היכולת שלנו לבצע אותה, את הפרשנות שלה ואת מערכות היחסים בין האנשים ולהארגון. הפרק הזה עם מעצבת מקומות העבודה קירסטי גרובס עוסק בדיוק בשאלות הללו ומנסה לברר כיצד ניתן לקדם מחשבה על עיצוב סביבות העבודה בארגונים. קירסטי היא יועצת ותיקה מאחוריה שלושה ספרים בנושא ועוד אחד בדרך. היא מייעצת לארגונים מובילים ומקדמת את הנושאים של עיצוב מדוייק ועיצוב ממוקד בני אדם.

https://www.kurstygroves.com/
 

שוחחנו בפרק על האופן שבו מרחבים משפיעים על התפקוד שלנו ועל ההרגשה שלנו. שוחחנו על האופן שבו צריך לתכנן ולעצב סביבות אנושיות ומהם הכלים העומדים לרשותנו כשאנחנו מגיעים לעצב מרחב כדי שיתאים לאנשים
 

במפגש בפרק שוחחנו על מה נדרש כדי לייצר העברת מסרים. מהן ההכנות הנדרשות ולמה יש לתת את הדעת כדי שהמסר שלכם יעבור לצד השני? שוחחנו על ההשפעה הארגונית שיש להבנה שתקשורת היא עניין שיש ללמוד ולהכין, על מה ההבדל בין מפגש חי למפגש מקוון וכמובן גם דיברנו עד כמה המרחב הפיזי משפיע או משנה את הפרזנטציה.

אז לכל מי שרוצה להבין משהו על מרחבי תקשורת אנושית והעברת מסרים זה הפרק בעבורכם.

פגשתי לשיחה מרתקת את האנליסט זיו מלאכי שמשתתף דרך קבע בפודקאסט המצליח האנליסטים מכבי חיפה ושבעבר גם שימש כאנליסט בקבוצה בכירה בליגת העל על האופן שבו ניגשים לנתח את המשחק, על הפער בין הקסם של הכדורגל כמשחק של אמוצות לניתוח הקר דרך מספרים. על אהבה למשחק והאם באמת הניתוח מאפשר שיפור של המשחק וכיצד

כאמור לזיו יש מנוי יו טיוב בו הוא מנתח מהלכי משחק של קבוצות בארץ ובחו"ל ושם הוא מדגים כיצד התבוננות על המשחק דרך הגישה האנליסטית מוסיפה לו עוד רבדים ועניין. אז לכל מי שרוצה להרחיב :

https://www.youtube.com/@ZivMalachi10/featured

Sara, much like myself, is engaged in the design and promotion of work environments that enable people to have both a higher quality of life and the ability to perform their work more efficiently. The notion that supportive environments for humans don't contradict, but rather enhance organizational productivity, drives both of us. Dr. Pazell's workplace is in Australia, and it's quite amazing that the thinking about organizations and work methods there isn't particularly different. Even in Australia, there's still a way to go before we reach a more humane design in workplaces. Sara brings examples from her work, particularly highlighting her work in an Australian bank that changed its design to better suit its customer experience. Along the way, they encountered "glitches".

ד"ר שרה פאזל- אוסטרלית הבעלים של חברה שעוסקת בייעוץ ובשיפור עיצוב מקומות עבודה. היא מגיעה מהרקע של ריפוי בעיסוק ולכן החברה שלה עוסקת בארגונומיה אבל לא רק! שרה הבינה מהר מאוד שעיצוב של מקומות עבודה נוגע בתחומים רבים ולא רק בקשר המיידי בין אנשים לביצוע העבודה שלהם ולכן החברה שלה וגם המחקר שלה כאקדמאית עוסק בעיצוב מדוייק יותר בעבור ארגונים ואנשים. הפרק מומלץ לכל מי שמנהל ארגונים ואו עוסק בעיצוב של מקומות וושב על האופן בו המקום משפיע על העבודה! 

בשיחה ביקשתי להבין מדויד כיצד הוא מסייע לארגונים ואנשים לקבל החלטות איכותיות יותר ומה המשמעות של להתבונן אל העתיד בבואך לקבל החלטה ובשונה מהתבוננות בעבר. שוחחנו גם על האופן שבו מרחבים משפיעים על אנשים וארגונים וכיצד במקומות מסויימים צומחות תפיסות שונות או תרבויות שונות ומה מאפיין את המזרח התיכון בהיבט הזה ובשונה ממקומות אחרים בעולם.

יפעת שלה ניסיון רב גם בהיבטים של ניהול אנשים וגם בהיבטים של ארגון ומשפט מנהלת את המשאב האנושי בדיוק באופן שמאפשר מצד אחד חופש לכל אחת מהשלוחות השונות אבל מאידך גם מייצרת דפוסים ועקרונות מרכזיים שמאפשרים לארגון לתת את תביעת האצבע שלו בכל אתר ומקום ברחבי העולם

* מיה דבש (אוצרת ראשית, מוזיאון העיצוב חולון)

האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון מאז .2016 לימדה באקדמיות המובילות לעיצוב בישראל, וכיום מרצה לאוצרות באוניברסיטת בן גוריון. בעלת תואר ראשון בספרות ותואר שני באמנות ובאוצרות מאוניברסיטת בן גוריון. כיום כותבת את עבודת הדוקטורט שלה המתמקדת במוזיאונים לעיצוב.  

* רונה זינגר  

אוצרת עצמאית, מעצבת תערוכות בתחום העיצוב ומרצה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון HIT ובשנקר. בעלת תואר ראשון ותואר שני במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. בין התערוכות להן הייתה שותפה: אי-זוגי, שיח גנטי, קופסה שחורה, זכרון קולקטיבי ועוד.  

* עדי המר יעקבי  

חוקרת עיצוב, אוצרת עצמאית ומרצה במכון הטכנולוגי חולון HIT. דוקטורנטית במחלקה לאומנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בוגרת תואר ראשון במחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. החל מ2021- מנהלת שותפה של פורום העיצוב של איגוד המוזיאונים בישראל. 

פגשתי שתיים מהן כדי לשוחח על המחקר המקדים שבצעו לפני הקמת התערוכה על הקשר שבין מגדר לעיצוב ועל האופן שבו מגדר קובע את האופן שבו אנחנו מעצבים את העולם שלנו ואולי חשוב מכך על האופן שבו המוצרים שלנו מייצרים הטיות מגדריות ומשנים את התפיסה שלנו דרך השימוש היומיומי שלנו בהם.  יש בפרק דוגמאות רבות להטיות הללו שנוצרו במהלך השנים: צבעים גבריים ונשיים, ייצוג של נשים במרחב הציבורי (בשילוט ובתמרורים) חפצים שלא מותאמים לגוף הנשי וליכולות השימוש מביגוד ועד מזמרות וסטנדרטים עיצוביים או תקנים שנקבעו ונקבעים לפי הדמות הגברית הממוצעת כמו בובות למבחני ריסוק ברכבים או סימפטומים של התקף לב...

התערוכה מוצגת בימים אלה ותוצג בחודשיים הקרובים והיא מאוד מומלצת! ב1/5 גם מתקיים כנס בנושא עיצוב ומגדר במוזיאון וכולכם מוזמנים

https://www.dmh.org.il/exhibitions/%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F/

(EIT = European institute of innovation and technology)

בעל תואר ראשון בהנדסה מכנית ותואר שני במנהל עסקים

בנוסף לעיסוקיו הרבים הוא מתנדב מ 2006 ביחידות החילוץ של משטרת ישראל וכיום בתפקיד סגן מפקד יחידת הצוללים

את הפרק הקדשנו כדי להבין מה זו תעשייה 4.0 כיצד היא מקדמת את העולם התעשייתי ובכלל אבל גם מהם הצעדים שנדרשים כדי ליצור סביבה שתעבוד על פי ההגיון של המהפכה החדשה

ואכן כדי להקליט את הפודקאסט נסעתי למשרד של דודו בדרום תל אביב, שם גיליתי את הפודים האקוסטיים שהוא מוכר לארגונים ובינהם גם את הפוד הייעודי להקלטה של פודקאסטים. אז הפר שאתם עומדים לשמוע הוא באיכות סאונד שלא התרגלתם אליה עד היום ( מקווה שזה לא יגרום לכם לנטוש את הפרקים האחרים...) והוא עוסק בדיוק בנושא של אקוסטיקה וסאונד

מה זו אקוסטיקה ואיך היא משפיעה על החיים שלנו, בבתי הספר, בארגונים, בחיי היומיום. איך ניתן לשפר אותה ומה ניתן לעשות כדי לשים יותר לב לסאונד של החיים שלנו ולהשפעה הגדולה שיש לו לבריאות שלנו לתחושות שלנו ולתפקוד שלנו.

דודו עם ניסיון של שנים בבניית חדרים אקוסטיים ובייעוץ לארגונים לשיפור הערכים האקוסטיים שלהם והפרק איתו היה מלמד מאוד על תחום שלא מקבל מספיק חשיפה בארץ!

דרך שינוי בתנועה ובגופניות ניתן לייצר שינויים בתפיסות במחשבות ובתחושות שלנו ובכך עסקה השיחה שלי עם שרון

למידע נוסף על שרון גדרון מוזמנים לבקר באתר 

 https://www.sharongidron.co.il/

או האזינו לפודקאסטים שלה:

שינויים בהרגלי הביטוי

https://open.spotify.com/show/009gxeGk9OCkvILkwgv8BL?si=devUFJPNRXSKeB4Q-EmCAg

הפודקאסט העירום - שיחות פשוטות

https://open.spotify.com/show/3TEBWekHI3Z5bNABCkMWaR?si=fqTqSKkhRyiEuQpG5Q90Qg

בפשטות, כך הוא הסביר לי הוא האחראי לאופן שבו הסאונד מגיע לאוזניים של הקהל בקונצרטים גדולים זו הסיבה שהוא מבלה את רוב הזמן שלו בתורים ונסיעות עם  וברזומה שלו יש גם את אריק קלפטון בלק פינק ואת דיויד ביירןFlorence + The Machine להקות מובילות - לא מזמן הוא סיים תור עם   

נפגשתי עם אלעד לשיחה על העשייה שלו וכדי להבין יותר טוב מה זה סאונד ואי הוא משפיע על חיינו ועל האופן בו אנחנו תופסים את הסביבה שלנו

למרות שיש לקולות שמסביבנו חשיבות רבה לאיכות החיים שלנו ולהתנהלות היומיומית שלנו רובנו לא משקיעים כלל מחשבה או משקיעים מחשבה מועטה על הסביבות הקוליות בהן אנחנו מבלים

הפרק הזה מצטרף לפרק נוסף שעלה היום ובו אירחתי את דודו חוג'ה שגם הוא עוסק בסאונד דרך סוגיות של אקוסטיקה ועיצוב מרחבי סאונד איכותיים. אז כדאי להקשיב לשניהם :-)

ברברה לא עושה חשבון, היא אומרת את שאת ליבה בלי להתבלבל ובנחישות. יש לה ביקורת על אנשי המקצוע, על אדריכלים ועל האופן שבו מלמדים את המקצוע. אז אם אתם שנייה לפני פרוייקט של עיצוב או בניה או שאתם מעוניינים ללמוד את המקצוע של עיצוב פנים ( אולי בעצם כל מקצוע) תקשיבו!

הפרק שעוסק בחווית העובד בחברת ההייטק מיי הרטיג' שהיא לכשעצמה חברה מיוחדת משום שהיא עוסקת ביומיום שלה בעשיית טוב בעולם, מאפשר הצצה או תובנות לגבי מהי חווית עובד בכלל בארגונים, כיצד יש להתייחס אליה ומהן התפיסות שיכולות לקדם חיבור טוב יותר ואיכותי ביותר בין אנשים לארגונים.

את כל הנושאים האלה לא יכולתי להקיף או להבין לעומק ללא האורחת של הפרק נטע לנגר לויתן

בפרק ניסיתי להבין יחד עם קרן מהי בעצם חווית עובד וכיצד מאפיינים אותה? מהם התפקידים של המחלקה האחראית על אנשים בארגון לקידום העסק וכיצד אפשר לקדם גם את הפרטים וגם את הארגון במקביל .

פגשתי לשיחה את מי שעוסק ביומיום שלו בקידום האושר בארגונים, קידום של מדד האושר הארגוני ושל הפרטים שעובדים בו. אורן שהוא חסיד של הפסיכולוגיה החיובית מקדם בשנים האחרונות סדנאות שמטרצן לקדם את ההתייחסות של ארגונים לאושר של העובדים שלהם. על ידי קידום של מספר פרמטרים מובחנים ( תקשיבו לפרק) מאפשר אורן לארגונים לשפר את הרווחה של עובדיהם וכמובן שדרך זה פרמטרים נוספים כמו שיתוף פעולה, תקשורת ארגונית וכמובן פריון.

לתוך הבלבול הזה נכנסת האורחת שלי בפרק הזה דנב ארנון פרי שהמומחיות שלה היא אוריינות מידע- כלומר היא מלמדת ומאפשרת לאנשים וארגונים להבין טוב יותר ולהשתמש טוב יותר במידע . בפרק שוחחנו על מהו דאטא? איך נכון יותר לאסוף אותו ומהן הדרכים האיכותיות יותר להציג אותו. עסקנו בשאלות שיש לשאול כשאנחנו עוסקים בנתונים וכיצד ניתן לקחת את השטף הבלתי פוסק הזה ולהפוך אותו לכלי תכליתי ושימושי לביצוע ולא לתבוע בתוך ים הנתונים

Of course, we also talked about Spider-Man's pop culture, how to turn a podcast into an experience, and the significance of the sauna.

אני לא יודע איך אפשר להגדיר את אברהם בריקסון אבל הוא מגדיר עצמו כמעצב חוויות. בחיפוש אחריו בגוגל אולי תמצאו שהוא בכלל משורר או אדריכל. אדם כתב לאחרונה ספר מעולה על עיצוב חוויות וכיצד לבנות חוויה והוא עוסק בחוויות אנושיות ובחקר שלהן כבר שנים רבות. הוא מוביל קבוצה בשם אודיסאה שמייצרת חוויות משמעותיות לקהל של אדם אחד. למשך תקופת זמן בתהליך שנתפר במיוחד בעבורו נשזרים בחייו של אדם אחד אירועים ומפגשים שמתרתם העיקרית להוות חוויות משמעותיות להתפתחותו ולהשגת המטרות אותן הוא מבקש בעבור עצמו בדרכין שונות. בניה של חוויות משמעותיות בעולם. מהן חוויות בכלל? איך בונים אותן? איך אפש להפוך את העולם לטוב יותר דרכן על כל אלה שוחחנו בפרק.

כמובן שגם על הפופ של ספיידרמן, איך הופכים פודקאסט לחוויה ועל המשמעות של הסאונה 

בפרק מסביר אליאב מדוע הקונטקסט שבו אנו נמצאים קובע ומשנה את כל הסיטואציה, כיצד התפיסות שלנו והנחות היסוד שלנו כלקוחות יקבעו מה נקנה וממה נתעלם ובעיקר מציע אליאב להיות מודעים לאופן שבו אנחנו מעצבים את חווית המכירה בעבור הלקוחות שלנו כל שתוכל לתת להם מענה לצרכים שלהם .

הספר האחרון ה30 במספר העומד להתפרסם בקרוב עליו שוחחתי עימו בפרק והוא עוסק באומנות סיפור הסיפורים. מהו בעצם סיפור למה הוא משמש מהם המרכיבים של סיפור טוב והאם מספיק סיפור טוב או שנדרש גם מספר שיפיח בו רוח חיים

בפרק שוחחנו על מהן רשתות וכיצד ניתן להשתמש בניתוח רשתי לצורך ניתוח פעילות וסביבה ארגונית ומהו הערך המוסף של ניתוח מהסוג הזה

https://www.canva.com/design/DAF9LyKUeCE/8IwvapgQlC1ooB3xurm9qw/view?utm_content=DAF9LyKUeCE&utm_campaign=designshare&utm_medium=link&utm_source=editor

https://sloanreview.mit.edu/article/mapping-exclusion-in-the-organization/

השיחה עסקה בנושאים רבים, שוחחנו על מה זו בכלל חווית משתמש? איך מאפיינים את החוויה הנדרשת? איך מייצרים בבתי מלון מקום לזוגות ולא רק למשפחות ולבסוף גם הספקנו לדבר על החוויה של האודיו ועל הבייבי המעניין והחדשני של טל_ סמוראי

https://summurai.com/

https://talflorentin.com/

עיצוב חווית לקוח עם ג'וזף פיין- כותב הספר " כלכלת חוויות, דובר בטד, ובעלים של חברת ייעוץ שעובדת עם הפירמות הגדולות בעולם על עיצוב חוויות.

בפרק אנחנו משוחחים על כל אלה, מדברים קצת על ה7/10 ופותחים פתח לשלב הבא של כלכלת טרנספורמציה- כלכלת התפתחות אישית.

Not every day, do you get to talk to the man who wrote the book, who caught an idea when he was still in his diapers. And this chapter is just that... The man who wrote the book "The Experience Economy" spread worldwide the message of the new economic value in creating experiences for customers and employees. The man distinguished between the economics of goods and services from the economics of experiences and explained what an experience is and how it can become or be a separate economic category. Not a category that accompanies a product or that turns a service into an experience. No! The experience economy is the idea that people will be willing to buy an experience from you. If the service economy talks about shortening wait times... then the experience economy talks about the customer's desire to stay longer within the experience.

In this chapter, we discuss all of these, talk a little about the 7/10, and open the door to the next stage of transformation economics - the economics of personal development.

https://www.linkedin.com/in/joepine/

עידן הוא מנהל ובעלים בחברת הייעוץ

HR+

ובעבר עבד בארגונים גדולים כמו פלאפון והחברה למשקאות

כולם מדברים על שימושים של בינה מלאכותית, איך להשתמש בה, למה לא משתמשים בה מה אפשר לעשות איתה.

כולם מדבים על בינה מלאכותית ואיך יא תגרום לכם לאבד את מקום העבודה שלכם וכמה כישורים היא הולכת להחליף.

כולם מדברים על בינה מלאכותית ואיך היא מציירת יפה או יודעת לכתוב טקסט כמו בני אנוש

אבל ד"ר אשר עידן מדבר על בינה מלאכותית ומבין בינה מלאכותית משום שהוא נמצא באזורי ההתפתחות שלה כבר כ50 שנה והוא ראה איך הדברים נהגים נחשבים ומתפתחים לנגד עיניו. ד"ר עידן מסביר בפרק מעולה איך חושבת בינה מלאכותית ולאן היא יכולה עוד להגיע ולהתפתח. ביקשתי ממנו לא לדבר על שימושים ולא לדבר על אפליקציות לדבר על המהות- מהי בינה מלאכותית ומה היא משנה בחיים שלנו- מה הסיכוי שהיא מאפשרת ומהו הסיכון שהיא טומנת בחובה. אני חושב שהצלחנו- בפרק מרתק בעיני שוחחנו על בינה מלאכותית

שלוש ההרצאות שהד"ר מזכיר בפרק נמצאות כאן בקישור

https://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=Abbli3B8phw&fbclid=IwAR0p0U7Wno2IPFXhXPb2PmfZTqyaFqBxnPUb4_4AIVyC5y5aSeRj_vtHAzs

https://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=p5vLTHXyTn8&fbclid=IwAR2YLW716uv4gwQZ0vNYfgpvgdygNmsJmqOow925oq4FoflNfMdfdIbkDjE

https://www.youtube.com/watch?v=B3IeRplsYXw

תומר צוקר, הוא סמנכ״ל השיווק של חברת D-ID, אחת החברות המובילות בעולם בתחום ה-Generative AI. לתומר ניסיון של למעלה מ-20 שנים בשיווק גלובאלי, מכירות ופיתוח עסקי בתאגידים טכנולוגיים בינלאומיים וחברות סטרטאפ. בנוסף, תומר הוא מייסד-שותף של קהילת Linkers בלינקדאין המונה למעלה מ-22,000 חברים ומגיש-שותף של הפודקאסט Market Trip.

אני הזמנתי את רות לשיחה מתוך הרצון להבין או להגדי4 טוב יותר מהוא סדר, אחד המושגים החשובים ביותר להבנת ארגונים ואחד המושגים שממעטים להתייחס אליהם בחשיבה על ארגונים. אחת הפרקטיקות המועילות ביותר שבהן משתמש כל יועץ מתחיל כדי להצליח ולהביא ערך לארגון הוא ארגון וסדר, עוד הרבה לפני כל אבחון או שיטה סדר מאפשר להתחיל ולהבהיר את הדברים. 

סדר הוא גם הדבר שיושב בבסיס של כל ארגון בין הפרטים האנשים לבין העקרון המסדר שלשמו הם מתכנסים בכל יום לעשייה שלהם.

התחום של האנליזה הוא תחום חדש בישראל והוא מאפשר זווית התייחסות חדשה למשחק הכדורגל. על ידי ניתוח של נתונים וסטטיסטיקה פתאום ניתן להבין א המשחק ברמות חדשות ולגלות שכבות חדשות לכדורגל שלא נשארות רק בתחום של רגשות ותחושות. קאבסה והאנשים שאיתו מביאים בפודקאסט שלהם האנליסטים את הרוח החדשה לניתוח המשחק ומסרבים להישאב לרכילות או לתחושות של אולפני הכדורגל של פעם. 

הפודקאסט שלהם שנקרא האנליסטים (ויש כבר אנליסטים לכמה מועדונים בישראל לא רק למכבי חיפה) הוא מהפודקסטים המושמעים בישראל וחוגג בימים אלה את הפרק ה400שלו.

בפרק שלנו אני משוחח עם קבסה על ההיסטוריה האישית שלו ועל איך נותר הפודקאסט-

אז שוחחתי איתו על מהו בעצם תהליך שיווקי ומה עומד בבסיס שלו. ניסיתי להבין איתו את המרחב השיווקי ולהבין מה ניתן ללמוד ממנו על תהליכי שיווק ומיתוג ומה ארגונים ואנשים יכולים ללמוד מהמרחב הזה וההשפעה שלו עליהם.

אם אתם עוסקים בתהליכי שיווק ומבקשים להשתפר ( גם אם אתם לא בתחום השיווק ) אז פנו אליו. הוא גם איש נחמד שתמיד שמח לעזור

https://www.linkedin.com/in/yanyanko/

https://www.shirlizamir.com/

בשנת 2017 יובל התבקש להוביל פרויקט של תכנון בית חולים בסין במסגרת אסותא, ולאחר מכן הוביל פרויקט נוסף בסין של תכנון בית חולים נוסף. בתקופה הזו נחשף לראשונה למורכבות שבתכנון הסביבה הפיזית למתן שרותי בריאות והחליט להשתלם ולהתמקצע בתחום.

כיום, יובל הוא בוגר תוכנית "תכנון מבני בריאות" של אוניברסיטת קורנל ובעל תעודת "מומחה בתכנון מבוסס ראיות" של המרכז לתכנון בריאות (Center for Health Design) שבקליפורניה. הוא מרצה בביה"ס למינהל עסקים של אונ' ת"א על תכנון בתי חולים, והבעלים של חברת ייעוץ שמלווה פרויקטים בעולם.

בנוסף לכל הפעילות הזו יובל ממשיך לתפקד כרופא ילדים פעיל בקהילה, ומגיש פודקאסט פופולרי שנקרא "עושים רפואה" כבר משנת 2017.

https://doalogue.co.il/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%A8%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9F

שוחחתי עם דייב סנודן על האופן בו אנחנו תופסים את העולם. האם העולם הוא מערכת סבוכה או פשוטה וכיצד ניתן לקבל החלטות? שוחחנו על האים הפרטים יכולים להוביל שינוי ולהתנהל במערכות סבוכות על ידי קבלת החלטות לגבי עצמם או שאולי בעצם המפתח לשינוי נמצא במקומות אחרים. שאלתי אותו לגבי הקשר בין שליטה ובין ניהול ועל הדרכים בהן ניתן אולי לעשות דברים אחרת

https://humanyze.com/impacting-financial-performance-through-collaboration/

https://humanyze.com/case-study-real-estate-investment-company-measures-remote-work-impacts/

https://humanyze.com/case-study-automotive-manufacturer-moves-to-flexible-remote-work-culture/

https://humanyze.com/solutions/

איך הסביבה גורמת לנו להרגיש?

איך הסביבה גורמת לנו לתקשר?

איך הסביבה גורמת לנו לחלום?

איך הסביבה גורמת לנו להתפתח?

איך הסביבה גורמת לנו להבריא?

איך הסביבה גורמת לנו להיות יעילים יותר ?

איך הסביבה גורמת לנו לחשוב?

הסביבה משפיעה עלינו הרבה יותר ממה שניתן לחשוב הסביבה שלנו קובעת במידה רבה את מערכות היחסים שלנו, את האופן בו נחשוב ונתפקד היא קובעת האם נהיה בריאים או חולים היא למעשה קובעת את העתיד שלנו

מי שיכול לשלוט ולעצב את סביבתו כך שתאפשר לו לשגשג ולפרוח יצליח.

אם אתם רוצים לשמוע עוד או מתעניינים כיצד ניתן לשפר את הסביבה שלכם צרו קשר

להרצאות, סדנאות, עיצוב פנים ואסטרטגיה מרחבית

alon@alonschwartz.com

052-2904881