הצנטרום של הפיילה: הפודקאסט של שנקר

שובל שביט: מפרויקט גמר לפרצוף של אדם לוין

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Thu, 16 May 2024 07:27:54 +0000

בפרק האחרון של העונה, מתארחת שובל שביט, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, יזמית ובעלים של הפטנט AMKIRI - קעקוע זמני בניחוח בושם שפותח בשיתוף פעולה עם IFF, יצרנית הבשמים הגדולה בעולם. בפרק, היא משוחחת עם ירון על מסלולה כיזמית צעירה בישראל, על התהליך מרעיון לאקזיט, על ראשית תעשיית הבשמים במסופוטמיה ועל שיטות השיווק המוכרות לנו היום. שביט יצרה חיבור מפתיע בין עולמות הקעקועים והבשמים ומסבירה מדוע החיבור הוא טבעי. היא מתייחסת לשאלות כמו: למה אנשים אוהבים קעקועים? איפה הקעקועים הופיעו לראשונה בהיסטוריה? ומתי הם חדרו לתרבות המערבית הפופולרית? הפרק הוקלט לפני ה-7.10

אורי סאמט: מדוע אנחנו עונדים תכשיטים?

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Tue, 7 May 2024 12:36:27 +0000

אורי סאמט, מעצב בסטודיו עצמאי, ראש המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר, וממייסדיה. מתמחה בעיצוב משקפיים, שעונים וצורפות. כהכנה לראיון עם סאמט, ירון לונדון ערך מחקר עצמאי ושאל את chat gpt- מהו התכשיט היקר ביותר שגבר אי פעם העניק לאשה? התשובה, באופן מפתיע קשורה לבנימין נתניהו. בשיחתם הם בוחנים את מהותם של תכשיטים, וכיצד הם נתפסים בחברה. האם משקפיים הם תכשיט? האם החברה הישאלית בשלה להתמודד עם גברים סטרייטים שעוסקים בתכשיטים? הפרק הוקלט לפני ה-07.10.23.

אלול סוכולובסקי: יש סקס אחר!

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sat, 27 Apr 2024 21:00:00 +0000

כשאלול סכולובסקי, בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, החלה לעבוד על פרויקט הגמר שלה היא עוד לא ידעה במה הוא יעסוק, היא רק ידעה שהיא מעוניינת לפתח מוצר שיענה על צורך אנושי משמעותי, כזה שיציג אנשים עם מגבלות כאנשים מיניים שמעוניינים ונהנים מסקס. כך נוצר -"ענג". לצד היותה יזמית צעירה שמנסה לטפס בסולמות התעשייה, אלול התמודדה עם תהלכים אישיים, כאלו שעזרו לה לבסוף להתגבר על הקושי ביצירת אינטימיות, ואפשרו לה ליצור חיבור אמיתי. כל אלו הביאו אותה לחקור את המקורות של העונג האנושי ולבסוף מצאה דרך לעזור, לא רק לעצמה אלא גם לאנשים עם מוגבלויות-להגיע לעונג מיני. "ענג" מאפשר לאנשים לחקור את גופם בצורה מכבדת ולא פולשנית. הפרק הוקלט לפני ה-7.10

דניאלה שריה: הדמעות של מינכן

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sat, 20 Apr 2024 21:00:00 +0000

השינויים שאנשים עוברים בחיים גורמים להם לענוד תכשיטים אחרת, ההתקשטות שלנו היא מבט אותנטי לרחשים הפנימיים שלנו. הבדידות שחוותה דניאלה שריה במינכן הביאה אותה ליצור את הפרויקט "דמעות", סדרת סרטונים המציגים פרפורמנס הקושר את התכשיט לגוף, ואת תנועתם המשותפת. בניגוד לאופן שבו אנו רגילים להתייחס לתכשיטים, לעבודותיה יש תוקף רק בתוך המסך ולא במציאות. דניאלה נולדה וגדלה בתל אביב, לזוג הורים מעצבי אופנה. היא מעצבת תכשיטים, אוצרת ובוגרת המחלקה לעיצוב תכשיטים והתואר השני בעיצוב בשנקר. בשיחה עם ירון לונדון היא מסבירה מה קורה כשתכשיט מאבד את הגוף אליו הוא שייך, למה הוא הופך כשמציגים אותו בגלריה, והאם אפשר לקרוא לזה אומנות. הפרק הוקלט לפני ה-7.10

פרופ' ינאי טויסטר: על הסלפי, הטיקטוק והמציאות

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 14 Apr 2024 08:38:58 +0000

איך ריבוי המצלמות משפיעה על ההוויה שלנו ועל האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות? מתי התחיל הצילום להוות קרקע פורה למניפולציות? האם עקרונות הפוטושופ היו פה כבר מהמאה ה-19? בפרק פרופ' ינאי טויסטר - אמן, אוצר וחוקר ומכהן כיום כדיקן ביה״ס הבינלאומי בשנקר, מספר כיצד אנחנו מטילים על הצילום את המאוויים והרצונות הכי כמוסים שלנו. האם הזיכרון שלנו מתנוון בעקבות ריבוי השימוש בצילום? האם המוח שלנו מסוגל ליצור זכרונות של ארועים שלא קרו עקב חשיפה לצילומים פיקטיביים? ולבסוף, התהיה הבסיסית מכולן, זו שקושרת אותנו עמוק לתרבות הפייק ניוז, למה כל כך קשה לנו לקבל את העובדה שמה שאנחנו רואים בתמונה לא באמת קיים. הפרק הוקלט לפני ה-7.10.24

מתי מריאנסקי: A Baby VS AI

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 7 Apr 2024 09:07:12 +0000

מתי מריאנסקי הוא אמן ויזם העוסק בתחום למידת מכונה, מדיה סינתטית ואמנות גנרטיבית. מריאנסקי, מייסד קהילת "עליית המכונות" העוסקת בתפר שבין תרבות ובינה מלאכותית, ליווה את ירון לונדון בטבילת האש הראשונה שלו בעולם ה-AI. מעבר להסבר הטכנולוגי, מריאנסקי - AKA דור ה-y, מסביר ללונדון AKA - בומר, איך יתכן שהמכונה עונה לו באופן כל כך מקיף, מדויק ומהיר. מי בנה את רשת הנוירונים הראשונה? והאם תהליך הלמידה של תינוק יותר מהיר משל המכונה? ולבסוף, השאלה שכולנו חוששים ממנה, את מי מאיתנו היא תחליף? הפרק הוקלט לפני ה-7.10

אברי אולשוונג: אמנות של כסף חדש

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 31 Mar 2024 07:16:40 +0000

אברי אולשוונג הוא מעצב, אנימטור, במאי ותסריטאי, מרצה במחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר. עבד כאנימטור בסרטי קולנוע רבים, בהם: "ואלס עם באשיר", "סטפן בראון" ו-"9.99$". בפרק הוא משוחח עם ירון לונדון על המשמעויות הפסיכולוגיות של עיצוב חללים, בין אם זה החלל הפרטי שלנו ובין אם אנחנו חווים אותו כצופים בקולנוע או בסדרת טלוויזיה. כדי להגיע לעומקם של הדברים הם חוזרים אחורה בזמן, לימי לואי ה-14. אברי מסביר את הקשרים בין האופן שבו עוצב ארמון ורסאי, לבין העיצוב של מרבית בתי המגורים שלנו בימים אלו. הבדל קטן ומשמעותי מתגלה - מדוע בארמון ורסאי לא היו בתי שימוש? במעבר מהיר להווה, אולשוונג מנתח את הסט של הסדרה - White Lotus הוא מסביר איך התפוארה עוטפת את העלילה ומספקת הצצה לעולמן הפנימי של דמויות מרכזיות בה, כמו טניה וחבורת הגייז מהעונה השניה. הפרק הוקלט לפני ה-7.10

פרופ' יורם הלוי: זנבו של פגז

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Mon, 25 Mar 2024 10:13:27 +0000

פרופ' יורם הלוי, דיקן הפקולטה להנדסה בשנקר, לפני כן היה חבר סגל בטכניון משנת 1987. תחום המחקר העיקרי של יורם הלוי הוא בקרה אוטומטית, והוא חקר במהלך השנים נושאים רבים הקשורים למודלים ובקרה ברשתות תקשורת. בשיחה עם ירון לונדון הוא טוען שכל חוקר שמבין לעומק את המחקר שלו, צריך לדעת להסביר אותו לילד אינטליגנטי בשיחה של עשר דקות. תעשיית הביטחון הישראלית היא מהמתקדמות בעולם, בפרק הלוי מסביר מהי מערכת בקרה, והיכן אנחנו יכולים למצוא אותה. מה משותף למזגן ולמערכת המנווטת טיל שרודף אחרי זנבו של פגז ; איך עובדת הטכנולוגיה של כיפת ברזל ; ומהי הבעיה המסתורית שהוא מנסה לפתור עד היום ללא הצלחה. הלוי פתר משוואות ארוכות מאוד בחייו, " 15 אלף משתנים”, הוא אומר " זאת בעיית צעצוע. " האתגרים הגדולים שעמדו בפתחו הכילו מאות אלפים. הפרק הוקלט לפני ה-7.10

ד"ר דן הנדל: היערות חוזרים כשבני אדם נעלמים

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Mon, 18 Mar 2024 12:38:32 +0000

ד"ר דן הנדל, מרצה בשנקר, אדריכל ואוצר שעבודתו מתמקדת בתערוכות מבוססות מחקר, הוא בעל תואר מאסטר מבית הספר לעיצוב בהרווארד ודוקטורט מהטכניון. לונדון והנדל משוחחים על האופן בו חללים מתעתעים בנו ומניעים אותנו לפעולה. איך השטיחים בקזינו גורמים לנו לבזבז יותר והאם היערות, שנראים לנו פראיים ומסתוריים, הם בעצם חלקה שעוצבה ותוכננה על ידי בני אדם? בפרק הנדל מסביר על מהותם של היערות כנכס ומשאב, ועל הפנטזיה האנושית שהתעוררה אי שם בשנות ה-60 לברוח מהציוויליזציה ולחיות ביערות. השניים נודדים בשיחתם כמו בשבילים מפותלים ביערות רחוקים ולבסוף הם חוזרים ארצה, לקונפליקטים המקומיים- האם היערות הישראלים, בדומה לאלו באירופה, משמשים ככלי לטשטוש והסתרה של פשעים? ואילו חיות מסתתרות בכור בדימונה? הפרק הוקלט לפני אירועי ה-7.10

?ד"ר אליק פלמן: האם המינוס האקולוגי שלנו מאיים לבלוע אותנו

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 10 Mar 2024 08:13:47 +0000

בשנות ה-70 עברנו לראשונה כחברה אנושית את מכסת משאבי הטבע שלנו, מאז אנחנו דוחפים את ידינו עמוק לכיסים, מבזבזים ללא הכרה, ונכנסים ל"מינוס”. ד״ר אליק פלמן מרצה בכיר בתואר השני בעיצוב בשנקר, מספר לירון לונדון איך לחשב את טביעת הרגל האקולוגית שלו. פלמן מתגורר בגליל, בבית שבנה מחומרים טבעיים לפי עקרונות אקולוגיים -גג ירוק, קירור פאסיבי, תנור מסה, מים אפורים, חשמל סולרי. ומקיים שם משק אוטרקי -חיטה, קטניות, שמן, ירקות, ודבש. בפרק הוא מסביר כמה אורח החיים הנהנתי שלנו "עולה" לכדור הארץ; כיצד המערכת הכלכלית המסועפת שיצרנו גורמת לנו להשתמש ביותר משאבים ממה שכדור הארץ "התקציב" לנו; ומה יקרה במציאות אפוקליפטית בה ישראל תהיה מבודדת מהעולם, האם היא תצליח להתקיים רק ממשאבים ותבואה מקומית? רמז- לא ! הפרק הוקלט לפני אירוע ה-07.10

קרן אטקין: העולם שייך לצעירים?

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 3 Mar 2024 10:19:09 +0000

העולם שלנו עובר שינוי דמוגרפי חסר תקדים, הראשון בסוגו בהיסטוריה של המין האנושי - ירידה בילודה אל מול עליה בתוחלת החיים. קרן אטקין, מנהלת ה-AgeLabILבשנקר - מעבדה אינטרדיסיפלינרית שעוסקת בתחום ה-agetech, ומחברת הספר The AgeTech Revolution. בשיחה כנה עם אטקין, ירון נפעם מיכולתה של הטכנולוגיה לשפר את חיו, אך באותה נשימה מביע חשש ממנה. בפרק הם משוחחים על המשמעויות של המונח "זקן", ועל מהפכת האייג'טק המביאה איתה פיתוחים שבשנים האחרונות מבשילים למוצרים שישמשו ככל הנראה אותנו, מזדקני העתיד. עוד הם דיברו על ההבדלים בין הדורות, איך הצעירים שנחשבים ״ילידים״ בשפה הטכנולוגית, שוחים בה בקלות ומאמצים טכנולוגיות חדשות בטבעיות, בעוד שמבוגרים בני 70 ומעלה מאותגרים ברמה היומית. איך תראה הזקנה בעתיד; האם כולנו נסע במכוניות אוטונומיות; ולמה ירון לונדון מרגיש תבוסה גדולה מאחר שהוא נעול מחוץ לחשבון הגוגל שלו כבר יומיים. הפרק הוקלט לפני ה-7.10.24.

צביקה ימיני: בכל אחד מאיתנו מסתתר יזם

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 25 Feb 2024 08:14:54 +0000

צביקה ימיני, יו"ר הוועד המנהל היוצא של שנקר, יזם, תעשיין, ממציא, איש עסקים ופעיל ציבור ישראלי. מייסד צ.א.ג תעשיות, היידרו אינדוסטרי ופולימר לוג’יסטיק. צביקה, יזם בנפשו, הבין כבר לפני שנים רבות את הקשר בין עיצוב מוצרי פלסטיק להצלחה. הסיפור מתחיל בארגז כלים כחול לבן שעיצבה ושיווקה חברה בבעלותו, שהצליח לשבור את השוק האמריקאי. בפרק עם ירון לונדון הוא פורט בפניו את ה-DNA של המשקיע האופטימלי. לימיני יש ככלל אצבע שלושה קריטריונים לפיהם הוא מחליט אם למיזם יש היתכנות כלכלית, ועד כה, למעט נפילות ספורות, מרבית ההשקעות שלו הניבו פרי. הפרק הוקלט לפני אירועי ה-7.10

פרו' אביבית לוי: מפצחת האלגוריתמים

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 18 Feb 2024 08:15:44 +0000

מה הקשר בין אסתטיקה למתמטיקה, ואיך כל זה קשור לכתיבת שירה? פרופ' אביבית לוי, חוקרת העוסקת באלגוריתמים, במבני נתונים ובתיאוריה של מדעי המחשב, נשואה ואם לארבעה, היא חברת סגל ומרצה בכירה במחלקה להנדסת תוכנה בשנקר. במהלך השנים פרסמה לוי מאמרים רבים בכתבי-עת מובילים והשתתפה בכנסים בינלאומיים רבים בתחומי התמחותה. בין הישגיה המדעיים, פתרון בעיה מתמטית שנותרה פתוחה כ-150 שנה. בשיחה עם ירון לונדון היא מסבירה איך מלמדים מחשב לזהות חומרי נפץ בשדות תעופה, ואיך היא משלבת במשך שנים קריירה מצליחה באקדמיה, גידול ילדים ואמונה באלוהים. על רקע סערת ה-AI הם שוחחו על machine learning, האם רשתות נוירונים לומדות באותה דרך שבה תינוק לומד לזהות את אמא שלו, ומה קורה כשעצם מתמטי מתבקש להגיד משהו על עצמו. הפרק הוקלט לפני אירועי ה-07.10.24.

אסף חנוכה: צייר לי חולשה

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 11 Feb 2024 08:24:49 +0000

הפרק הוקלט לפני אירועי השבעה באוקטובר.

ד"ר חנה פרוינד שרתוק: תפקיד האמן, כעצם בגרונו של משטר

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 4 Feb 2024 07:28:00 +0000

ד"ר חנה פרוינד-שרתוק, מרצה בכירה בשנקר, חוקרת אמנות מודרנית ועכשווית, ותפיסות ביקורתיות של הגוף בתרבות החזותית ובתיאוריות פילוסופיות. בשיחה סוערת בין פרוינד ללונדון, הנוגעת במהות העמוקה ביותר של אמנות, השניים חזרו אחורה ופנימה, וניסו לתמצת את ההגדרה הראשונית ביותר, של מהי אומנות; כדי לנסות לענות על אלו הם נעו יחד בהיסטוריה של האומנות, דרך האבות המייסדים של עולם האומנות ותקופות מורכבות בהיסטוריה האנושית, ואיך כל אלו השפיעו על החברה כפי שהיא כיום. כיצד תנועות חברתיות לקחו את אומנות הגוף הרדיקלית צעד אחד קדימה; מה הופך "אקט" לאמנות, והאם זה של איציק סעידיאן נחשב ככזה?

הפרק הוקלט לפני ה-7.10. אנו מקווים שבימים אלה, בהם כולנו זקוקים לקצת נחמה והשראה, הפודקאסט שלנו יהיה מקור לרעיונות חדשים, השקפות מעניינות ורגעי אסקפיזם נחוץ.

טריילר: הצנטרום של הפיילה

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Tue, 30 Jan 2024 08:07:19 +0000

ברוכים הבאים לצנטרום של הפיילה: הפודקאסט של שנקר! בכל פרק, ירון לונדון יארח מרצים, חוקרים ומובילי דעה משנקר לשיחה מעמיקה ומלאת הומור על השאלות והנושאים שפוגשים אותנו ביומיום סביב עיצוב וטכנולוגיה.

ירון לונדון: הפרק הסודי בביוגרפיה של ירון לונדון (בונוס)

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 16 Jan 2022 10:52:48 +0000

בפרק בונוס מיוחד, איציק רנרט, מאייר, קומיקסאי וחבר סגל בכיר במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, תופס את כיסא המראיין. הוא שואל את ירון לונדון על החוויה שלו מסדרת הראיונות שקיים עם המרצים בשנקר, וחושף טפח לא מוכר בביוגרפיה של איש התקשורת: לימודי האיור שלו בבצלאל והקריירה שלו כאמן שנגדעה באיבה למשך 60 שנים, עד עכשיו.

פרופ' אלכס פדואה: דרוש/ה: הפיקאסו של עולם המכוניות

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Tue, 28 Dec 2021 09:41:01 +0000

איך נובט מעצב מכוניות במדינה שלא יצרה אף מכונית מלבד סוסיתא? פרופ' אלכס פדואה, שגדל בתל אביב, הוא מעצב תעשייתי ומרצה בכיר במחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר. הוא עבד בין השאר בסיטרואן, השפיע על עיצובים של פרארי ופורד, שיתף פעולה עם פיליפ סטארק וזכה בפרסים בינלאומיים על עבודותיו. בשיחה עם ירון לונדון, הוא מספר על צירופי המקרים שהובילו אדם כמוהו - שלא ממש מבין במכוניות ולא ממש אוהב מכוניות – לעסוק בעיצוב מכוניות, וגם על חיפושו רב השנים אחרי הפיקאסו של עולם הרכבים, שישבור סוף סוף את הנטייה לעצב כלי רכב שנראים, יש להודות, די אותו הדבר.

ד"ר מאיה שמיילוב: לעצב עולם טוב יותר

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Mon, 13 Dec 2021 13:31:44 +0000

כמות החומר שנוצרה על ידי האדם כבר מזמן עברה את כמות החומר הטבעי על כדור הארץ, וזה – לפי ד"ר מאיה שמיילוב, ראש התוכנית לתואר שני בעיצוב – אומר דרשני. מה תפקיד המעצב אחרי מות האובייקט ואיך זה קשור לציווי הבודהיסטי "להרבות טוב בעולם"? מה טוב באי ודאות, מהי כלכלה של חוויה ולמה תקלות ומשברים הם בעצם דבר חיובי? על כל זאת ועוד בפרק זה.

אדר' יהושע גוטמן: אדריכלות בימי קורונה ונבואות עתידיות

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 28 Nov 2021 09:40:56 +0000

איך השפיעה המגיפה הגלובלית על אורחות חיינו ועל הקליפות העוטפות אותנו – בתינו, רחובותינו וערינו? מה מכל זה יישאר ומה יימחה? האם העבודה מהבית העלתה את הפריון או צמצמה אותו? בפרק זה משוחח ירון לונדון עם האדריכל יהושע גוטמן, ראש המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה במכללת שנקר. גוטמן מדבר על השלכות הקורונה מנקודת מבטו, ועוסק בשאלות מרתקות נוספות וגם בניבוי עתידות. האם בעתיד יהיו רכבים אוטונומיים לילדים, למשל? והאם בסוף נשתמש ברכבת הקלה שעמלים כל כך על בנייתה בשנים האחרונות? עוד הם משוחחים על החזרה לכיכרות, תחיית הרחוב, יציאת המטבחים לחזיתות המסעדות. נגלה מדוע הדור הבא של האדריכלים יהיה דור של משברים ומה יהיה המפתח להצלחתו.

רואי זרחיה: איך הופכים ליזם?

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 14 Nov 2021 09:12:32 +0000

לעתים נדמה שכל אחד היום שואף להיות "יזם", אבל מה זה בעצם אומר? רואי זרחיה הוא מרצה וחבר סגל בכיר במכללת שנקר, המנכ"ל לשעבר ואחד מהשותפים והיזמים של חברת קנדוק, שהחלה את פעילותה כחווה פרטית לגידול קנאביס רפואי בצפון הארץ ובהמשך, התרחבה ובמהלך כהונתו של רואי כמנכ"ל החברה, התמזגה עם חברת הפארמה הציבורית אינטרקיור ששווה היום מעל 1 מיליארד ש"ח.

בפרק הוא משוחח עם ירון לונדון על ההיסטוריה המרתקת של הקנאביס – כיצד הפך מתרופה סינית עתיקה לסם בלתי חוקי ובהדרגה בחזרה לסם רפואי, שמעמדו החוקי הולך ונעשה מוסדר במקומות רבים בעולם; מה היו המניעים הפוליטיים המפתיעים שהוציאו אותו מחוץ לחוק בארצות הברית ובמה מתייחדת ישראל ביחס אליו. עוד הם משוחחים על התכונות שהופכות אדם ליזם מצליח ועל איך בכלל מלמדים יזמות.

דקל בוברוב: איך מעצבים מודעות אבל?

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 31 Oct 2021 10:42:33 +0000

איך מעצבים מודעת אבל ומה משפיע על עיצוב מצבות? דקל בוברוב, מהמעצבים הגרפיים המובילים בישראל, משוחח עם ירון לונדון על הייצוג החזותי של האבל ועל התרבות הישראלית המפותחת מדי של אנדרטאות. בתוך כך, הוא מסביר סוף סוף מדוע עטיפות הספרים בישראל לא משתוות לעטיפות ספרים במקומות אחרים בעולם, ואיך – בניגוד לאמרה השגורה – אנחנו בדרך כלל צודקים כשאנחנו בוחרים ספר על פי הכריכה שלו.

פרופ' יעל מוריה: שיחה עם הארכיטקטית שחידשה את כיכר דיזנגוף

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 17 Oct 2021 13:50:25 +0000

מה הופך כיכר אחת למקום מזמין שנעים לשתות בו קפה בעוד כיכר אחרת נותרת שוממה? איך המצאות טכנולוגיות משפיעות על האופן שבו העיר בנויה ואיך השלטון מעורב בזה? מדוע יש כל כך הרבה רחובות גנריים וכעורים ואת מי זה משרת? פרופ' יעל מוריה, דקאנית הפקולטה לעיצוב, אדריכלית נוף, שאחראית בין היתר על חידוש כיכר דיזנגוף, משוחחת עם ירון לונדון על הפואטיקה של מקומות ומסבירה למה אדריכלות היא בראש ובראשונה עניין של מערכות יחסים.

מירב שחם: שיחה על פתיחים לסדרות עם היוצרת שאחראית על הפתיח ל"שעת נעילה"

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sun, 3 Oct 2021 04:56:27 +0000

יש סדרות וסרטים שהפתיח שלהם נחקק בזכרוננו לעד, כמו למשל "ורטיגו" של היצ'קוק וסרטי ג'יימס בונד. מה הופך פתיח של סדרה לבלתי נשכח? איך בכלל מכינים פתיח, מה תפקידו וכיצד הוא התפתח לאורך השנים מעניין פונקציונלי של הצגת קרדיטים ליצירת אמנות קטנה?

מירב שחם, מהמחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, היא מעצבת שמתמחה בטלוויזיה ובפתיחים גרפיים. היא מספרת לירון לונדון על כמה מעבודותיה האחרונות, ביניהן עיצוב הפתיח לסדרה "שעת נעילה" ומדברת על מקורות ההשראה, על צורת העבודה ועל הקשר בין מוזיקה לדימוי.

איציק רנרט: יופי שטמונים בו זרעי פורענות קטנים

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sat, 18 Sep 2021 21:00:00 +0000

איך מלמדים אמנות? לפי איציק רנרט, מאייר, קומיקסאי, חבר סגל בכיר במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר ומבכירי האמנים והיוצרים בישראל, חומר הגלם בלימודי אמנות הוא המורה עצמו. כיצד מהלכים על הקו הדק שבין הוראה טובה לשיגעון גדלות ואיך מנחים ומכוונים תלמידים מבלי לקצץ להם את הכנפיים? בשיחה אינטימית עם ירון לונדון, הוא מספר על הרומן עם הציור, שהתחיל כבר בגיל שלוש, ומסביר מדוע בחר לבסוף באיור ולמה הוא לא אוהב יופי יפה מדי.

ד"ר טל גולדרט: המחיר הגבוה של החולצה הזולה

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sat, 4 Sep 2021 21:00:00 +0000

גיבורת הפרק הזה היא הטי שירט הלבנה. זו שנראית לנו כמו מוצר הביגוד הפשוט ביותר שיש – היא לא דורשת צביעה ולא תפירה מתוחכמת, ואפשר לקנות אותה די בזול. טל גולדרט, ראש המחלקה להנדסה כימית בשנקר, שעוסקת בעיצוב מההיבט ההנדסי חברתי, מספרת לירון לונדון מה קורה לאותה חולצה, מתחילת הדרך: עת נזרעת הכותנה, ועד לסופה – כשקונים אותה במבצע של שלוש פלוס אחת. עוד הם מדברים על הטעות שהובילה את גולדרט לעסוק במקצועה ועל המשאב שיעמוד בלב המלחמה הבאה.

איש (ישעיהו) גבאי: עולם בלי בגדים הוא עולם בלי זהות

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sat, 21 Aug 2021 21:00:00 +0000

מה אנחנו אומרים בבגדים שאנחנו לובשים? מה המשמעות הפילוסופית של הארג? כיצד מגדיר הבגד את גבולות הגוף ואיך היה העולם נראה אילו לא היה טקסטיל? לפי איש (ישעיהו) גבאי, מרצה בכיר במחלקה לעיצוב טקסטיל בשנקר, יוצר בתחום האמנות הפלסטית ואוצר תערוכות עיצוב ואמנות, עולם ללא טקסטיל היה השיעמום בהתגלמותו, החידלון בשיאו. בפרק שיגרום לכם להסתכל על בדים אחרת לגמרי, הוא משוחח עם ירון לונדון על טקסטיל כטקסט לא מילולי, ומספר לו כיצד נשזר הבד בקורות חייו.

פרופ' חנה דודיוק: פלסטיק פנטסטיק - יחסי האהבה-שנאה שלנו עם הפולימר המלאכותי

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sat, 7 Aug 2021 21:00:00 +0000

ב-1907 הומצא הפולימר המלאכותי הראשון והעולם השתנה לגמרי. זו היתה אחת המהפכות הגדולות ביותר בציוויליזציה האנושית. בתחילה, העולם התאהב בו ועשה איתו הכל. אבל היום, אנחנו רואים בפלסטיק אויב, שיש לו חלק נכבד בזיהום הסביבתי. חנה דודיוק, פרופ' לכימיה במחלקה להנדסת חומרים פולימרים בשנקר, שמתמחה בדבקים, יוצאת בפרק הזה להגנה על כבודו הרמוס של הפלסטיק. סופה של כל התאהבות גדולה להיגמר בשנאה עזה, היא מסבירה את הרומן שלנו עם מה שהיא מכנה, "פלסטיק פנטסטיק", אבל זה לא הפלסטיק שפשע, אלא אנחנו – בני האדם. ירון לונדון, שנדהם לגלות ששיחה על פולימרים יכולה להיות מרתקת כל כך, שוחח עם דודיוק על התלות שלנו בפלסטיק, על האפשרות לחיות איתו מבלי להשמיד את כדור הארץ וגם על החוויה האישית של דודיוק, כאשה בתעשייה שהיתה שייכת פעם רק לגברים.

ד"ר ורד פנואלי: סכנת התמכרות או ערך תרפויטי – מה טבעם האמיתי של משחקי מחשב?

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Sat, 24 Jul 2021 21:00:00 +0000

שנה לפני הקורונה יצא ארגון הבריאות העולמי בהצהרה שמשחקי מחשב הם ממכרים, ותייג את התופעה כ-Gaming Disorder. שנה לאחר מכן, התפשטה מגיפה עולמית והארגון יצא בקמפיין בשם "שחקו יחד ולחוד", המעודד משחקים משותפים מרחוק. ד"ר ורד פנואלי, ראש המסלול למשחקים דיגיטליים במכללת שנקר, משוחחת עם ירון לונדון – שלא מבין כלום במשחקים דיגיטליים – על הטוב והרע בעולם המשחקים. למה בעצם הם ממכרים כל כך? איך משחקי מחשב מסייעים לטיפול בפוסט טראומה וחרדות חברתיות? מה הקשר בין עיצוב המשחקים לאמנות ולספרות ואיך אנג'לינה ג'ולי השפיעה על התפתחות המבט השלישי במשחקי מחשב?

פרופ' שיזף רפאלי: זה האיום האמיתי שרובץ לפתחנו

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Wed, 7 Jul 2021 15:02:00 +0000

בפרק זה מסביר נשיא המכללה, פרופ' שיזף רפאלי, לירון לונדון, מדוע החששות שלנו מפני פגיעת האינטרנט בפרטיות יצאו לגמרי מפרופורציה. לונדון מודאג, אבל רפאלי אופטימי. אחד אחרי השני, הוא מפוגג את האיומים שמציבה לכאורה הרחבת הידע הממוחשב: ערעור יסודות הדמוקרטיה, חשש מנסר מתסמונת האח הגדול, טכנולוגיות זיהוי פנים, אובדן אנונימיות, ממשלות שצוברות יותר מדי כוח. בשיחה מרתקת, רפאלי שובר את אחת הפרות הקדושות של החברה כיום: חשיבותה של פרטיות, ומסביר מדוע קידוש הפרטיות מציב בפנינו איום גדול הרבה יותר

מירב פרץ: הפילוסופיה המוסרית של מאמא עוף

sitemanager@shenkar.ac.il (שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות.) — Wed, 7 Jul 2021 12:49:11 +0000

מאמא עוף היא תרנגולת. היא מופיעה על אריזות השניצלונים כמי שמציעה לנו לאכול את האפרוחים שלה, שהם בכלל דינוזאורים. מה מנסים המשווקים ומעצבי המזון לעשות לצרכנים עם כל השבאנג הזה? מה זה אומר על החברה שבה אנחנו חיים, ולמה, למען השם, אין במבה בצורת תינוק? מירב פרץ, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, היא בכלל צמחונית, אבל יש לה משיכה רבת שנים לשניצלים קפואים ולנגיסי עוף. בשיחה עם ירון לונדון, היא מדברת על איך דברים מנורמלים בחיינו, מספרת על פרויקט החיפוש שלה אחר הצלמית החמישית שתתווסף לארבע הצורות הקבועות של נגיסי העוף, וקוראת לאנשים להשתהות לרגע מול המקרר של הקפואים בסופר. לונדון, בתמורה, מספר לה על כל קורות המחמצת המיוחסת שלו.